טיפולים ניתוחיים לגלאוקומה

הניתוח המקובל ביותר עדיין קרוי טרבקולקטומי , ובו מבוצע למעשה "ניתוח מעקף" של מערכת הניקוז הסתומה ויצירת כרית סינון בלחמית האוספת אליה את נוזלי העין ומפזרת אותם לכלי הדם של הלחמית תוך ירידת הלחץ לערכים נמוכים.
אחוזי ההצלחה בין 75 ל 90 אחוז, ושימוש בתרופות מונעות הצטלקות כמו מיטומיצין וכן טכניקות ניתוחיות חדישות הביאו לשיפור משמעותי בבטיחות ויעילות הניתוח.

 

 

 

 

באם הטרבקולקטומי אינו מצליח, ובאינדיקציות מסוימות כניתוח ראשוני, ניתן לבצע השתלה של צינורית סיליקון המנקזת את הנוזלים ללוחית אחורית - נקז הקרוי AGV או נקז זעיר מזהב (GMS) המוחדר ללשכה הקדמית ולחלל בתוך העין הקרוי החלל הסופרא-ציליארי.
פרופ. מלמד, יחד עם פרופ. סימון מספרד הינו המפתח הקליני של הנקז מזהב ובעל הנסיון הרב ביותר בעולם בהשתלתו בחולי גלאוקומה.

 

ניתוח הניקוז תוך שימוש ב AGV  מאפשר שליטה על הלחץ התוך עיני גם במקרים קשים במיוחד.

 

בשנים האחרונות משתמשים גם בשיטות ניתוח נוספות הקרויות "פחות חודרניות" ובהן המנתח חושף את התעלה ההקפית המנקזת נוזלים ממערכת הניקוז הקרויה SCHLEMMS CANAL ואינו חודר פנימה אל הלשכה הקדמית.